OUR PRACTICES
- דף הבית
- תחומי המשרד
- חדלות פירעון -שיקום, הבראה ופירוק חברות
- חוק חדלות פרעון החדש
חוק חדלות פרעון החדש
חוק חדלות פירעון
ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018
החוק פורסם ביום 15.03.2018 ועתיד להכנס לתוקף בחודש 9/2019
מצ"ב קישור להוראות החוק
במהלך השנים נעשו מספר תיקוני חקיקה על מנת ליתן פתרון הולם ומקיף להליכי חדלות פירעון של תאגידים ויחידים אולם, אלה היו תיקונים נקודתיים בלבד, והחסר הושלם באמצעות הסדרים שיפוטים נקודתיים שאינם מתאימים להסדרה כוללת ושיטתית של התחום.
הדין הקיים יוצר הפרדה בין הליכי חדלות פירעון של יחידים להליכי חדלות פירעון של תאגידים, לצד הסדר מיוחד להליכי הבראה. נוסף על כך, חלק מההסדרים החלים כיום על יחידים, שונים מאלה החלים על חברות, בלי כל טעם ענייני לכך.
החוק נועד לתקן את המצב המתואר ולהציע רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, וליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון באופן מקיף ושלם שיכלול את דיני חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים על פני החקיקה המיושנת הקיימת כיום, המבוססת ברובה על פקודות מנדטוריות בנות כ- 100 שנה.
נדבך נוסף של בחירה זו נמצא בסעיפים 9 ו– 109 להצעת החוק. סעיפים אלה קובעים כי, ככלל, נושה עתידי, לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים. זאת למעט בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו או לא יכול לפרוע את החוב (בלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה).
חידוש נוסף נוגע לסמכות העניינית של בית המשפט בהליכי חדלות פירעון של יחידים. כיום, מתנהלים כלל הליכי חדלות הפירעון, של תאגידים ושל יחידים, לפני בית המשפט המחוזי. מספרם של הליכים אלו גדל במאות אחוזים בשנים האחרונות מה שמביא לעומס רב על בתי המשפט המחוזיים.
החוק החדש מעביר את הסמכות העניינית/מנהלית לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים מבתי המשפט המחוזיים לבתי משפט השלום (ס´ 4 ו-353 לחוק).
הליכי חדלות פירעון של תאגידים ייוותרו בניהולו של בית המשפט המחוזי.
נוסף על כך, החלקים המינהליים של הליכי חדלות הפירעון יועברו לניהול בפני כונס הנכסים הרשמי או בשמו החדש – "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (להלן: "הממונה").
כך, הממונה יהיה אחראי לניהולם השוטף של ההליכים ואילו הכרעות בסכסוכים שהן הכרעות שיפוטיות בעיקרן, יהיו בסמכותו של בית משפט השלום (הוראות חלק ו´ לחוק).
לצד השינוי בסמכות העניינית ביחס להליכי חדלות פירעון של יחידים, נקבע שהליכי חדלות פירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך (עד 150,000 שקלים חדשים), יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל חלף העברתם לבית משפט השלום (ס´ 103ב´ לחוק). בעניין חייבים אלו, יחליף רשם ההוצאה לפועל הן את בית משפט השלום והן את הממונה, והוא ינהל באופן מלא את הליכי חדלות הפירעון (הוראות פרק י"ב לחוק).
החלק השני של החוק עוסק בניהול הליכי חדלות פירעון של חייב שהוא תאגיד. החידוש העיקרי בחלק זה הוא בקביעת נקודת פתיחה משותפת להליכי שיקום ולהליכי פירוק. בניגוד למצב כיום, אופן פתיחת ההליכים לא יקבע עוד את תוכנו של משטר חדלות הפירעון שיחול על החייב. על פי המוצע בחוק, בקשה לפתיחת הליכים תוגש באופן אחיד. בית המשפט יכריע אם התאגיד חדל פירעון ורק לאחר מכן יקבל הכרעה לגבי מסלול הטיפול בתאגיד (ס´ 18 לחוק).
חידוש מרכזי נוסף בהליכי חדלות פירעון של יחידים, הוא מבנה ההליכים.
על פי המוצע, יחולק הליך חדלות הפירעון של יחיד לשתי תקופות. התקופה הראשונה היא תקופת בדיקה, שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת ההליכים ובמהלכה יינתן עיכוב הליכים משפטיים נגד היחיד (סע´ 117, 144, 154 לחוק).
עם תום תקופת הבדיקה, תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה יופטר היחיד מחובותיו (למעט חובות שאינם ברי הפטר למשל, חוב בגין מזונות, קנס פלילי וכו´).
תכנית השיקום (ס´ 161 לחוק) תכלול הוראות בדבר ניהול נכסיו של היחיד ומימושם, התשלומים העתיים שעליו לשלם והוראות לעניין הפעלת עסקו. במסגרת תכנית השיקום יהיה ניתן לקבוע כי על היחיד להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית.
מדברי ההסבר של החוק עולה כי אחת מתכליותיו העיקריות של החוק היא להביא להגדלת הצדק החלוקתי בחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים. מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים, שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה.
החידוש העיקרי בהקשר זה הינו בפרק ה´ לחוק שכותרתו חלוקת נכסי קופת הנשייה ובכללו סימן ב´ הקובע סדר פירעון מנכסי קופת הנשייה ומבטל את הרוב המכריע של החובות בדין קדימה. זאת מתוך רצון לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים בכללים בקופת הנשייה. חלק גדול מהחובות שחל עליהם היום דין קדימה הם חובות מס למדינה, ובחוק נקבע שיש לבטל את דין הקדימה על חובות אלה. עם זאת, להותיר בדין קדימה חובות שמקורם בניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי. משום שכספים אלה אינם שייכים לחייב (המנכה) והוא משמש רק צינור להעברתם לרשויות.
ס´ 234 לחוק מותיר את דין הקדימה לגבי שכר עובדים ופיצויי פיטורין (עד לתקרה הקבועה הדין), כמו גם חובות לרשויות המס.ס´ 234(א)(5) מותיר בדין קדימה חובות מס שהגיע מועד פירעונם ורשות המסים פרסה לחייב את תשלומם. הסדר זה נועד להתמודד עם החשש שרשות המסים תימנע מלפרוס חובות מס לאחר ביטול דין הקדימה ובכך תיפגע יכולתם של חייבים לפרוס את חובות המס שלהם ולצלוח משברים כלכליים זמניים.
נוסף על כך, ס´ 244 לחוק מגביל את כוחם של בעלי "שעבוד צף" (שעבוד בעל דרגה נחותה משעבוד ספציפי וחל על המלאי הקיים במועד התגבשותו בלבד), וקובע כי אלה יוכלו להיפרע את חובם רק לסכום השווה ל-75% משווי הנכסים הכפופים לשעבוד הצף.
תכליתו של סעיף זה היא קידום עקרון השוויון בין הנושים וחלוקה מאוזנת יותר של נכסי החברה או היחיד, גם לטובת הנושים שאינם מחזיקים בבטחונות או בטוחות כלשהן.
התכלית מהווה גם מהלך משלים לביטול החובות בדין קדימה כיוון שביטולם של החובות בדין קדימה בלא מהלך זה עלול היה להביא להגדלת החלק המגיע לבעלי השעבוד הצף בלבד, בלי לשפר את מצבם של הנושים הכללים. זאת משום שבעל השעבוד צף קודם לנושים הכלליים בסדר הפירעון, ועל כן הוא היה קודם להם גם לגבי חלק הנשייה ש"השתחרר" בעקבות צמצום דין הקדימה. כדי למנוע זאת, מוצע לצמצם גם את היקף הנכסים שמהם יכול להיפרע בעל שעבוד צף וכך ליצור מעין צינור להעברת החובות שלגביהם בוטל דין הקדימה לנושים הכללים.
חידוש נוסף בחוק הינו בסעיף 288 לחוק המטיל חובת אחריות דירקטורים ומנכ"לים בתאגיד לצמצם היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות פירעון שאם לא כן, יישאו אלה באחריות כלפי התאגיד או בעל התפקיד שימונה, לנזקים שנגרמו בשל כך.
יתרה מזו, שינוי מעמד הנושים בעלי דין קדימה לטובת הנושים הרגילים, יעניק "ביטחון" מסוים לנושים אלו לקבל את חלקם בהליכי חדלות פירעון, מקום בו לרוב מרבית נכסי החברה חולקו בין הנושים המובטחים לנושים שבדין קדימה בלבד.
החוק פורסם ביום 15.03.2018 ועתיד להכנס לתוקף בחודש 9/2019
מצ"ב קישור להוראות החוק
הקדמה
כיום, דיני חדלות הפירעון מבוססים בעיקרן על פקודות מנדטוריות: פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות, ואילו הליכי הבראה ושיקום חברות מוסדרים כיום בחוק החברות.במהלך השנים נעשו מספר תיקוני חקיקה על מנת ליתן פתרון הולם ומקיף להליכי חדלות פירעון של תאגידים ויחידים אולם, אלה היו תיקונים נקודתיים בלבד, והחסר הושלם באמצעות הסדרים שיפוטים נקודתיים שאינם מתאימים להסדרה כוללת ושיטתית של התחום.
הדין הקיים יוצר הפרדה בין הליכי חדלות פירעון של יחידים להליכי חדלות פירעון של תאגידים, לצד הסדר מיוחד להליכי הבראה. נוסף על כך, חלק מההסדרים החלים כיום על יחידים, שונים מאלה החלים על חברות, בלי כל טעם ענייני לכך.
החוק נועד לתקן את המצב המתואר ולהציע רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, וליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון באופן מקיף ושלם שיכלול את דיני חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים על פני החקיקה המיושנת הקיימת כיום, המבוססת ברובה על פקודות מנדטוריות בנות כ- 100 שנה.
מה מטרתו של החוק?
המטרות העיקריות כפי שעולה מהוראות ס´ 1 לחוק הינן:- להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב (בין אם הוא אדם או תאגיד);
- להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים, לרבות הגדלת חלקם של הנושים "הרגילים"שאינם מחזיקים בבטוחה כלשהי להבטחת חובם.
- לקדם את שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים.
החידושים המהותיים בחוק חדלות פירעון
חידוש מרכזי מצוי בס´ 2 לחוק שעניינו הגדרת חדלות הפירעון. החוק משלב את המבחנים שנקבעו בפסיקה, לפיהן חדלות פירעון תיבחן בראי האם המבחן המאזני או המבחן התזרימי. כלומר, בחינת יכולת הפירעון של חייב לעמוד בהתחייבויותיו במועד פירעונן, חלף מבחן שווי נכסיו המאזני. לאחר דין ודברים, גובשה אבחנה המשלבת את שני המבחנים כחלופות להגדרת חייב כ"חדל פירעון".נדבך נוסף של בחירה זו נמצא בסעיפים 9 ו– 109 להצעת החוק. סעיפים אלה קובעים כי, ככלל, נושה עתידי, לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים. זאת למעט בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו או לא יכול לפרוע את החוב (בלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה).
חידוש נוסף נוגע לסמכות העניינית של בית המשפט בהליכי חדלות פירעון של יחידים. כיום, מתנהלים כלל הליכי חדלות הפירעון, של תאגידים ושל יחידים, לפני בית המשפט המחוזי. מספרם של הליכים אלו גדל במאות אחוזים בשנים האחרונות מה שמביא לעומס רב על בתי המשפט המחוזיים.
החוק החדש מעביר את הסמכות העניינית/מנהלית לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים מבתי המשפט המחוזיים לבתי משפט השלום (ס´ 4 ו-353 לחוק).
הליכי חדלות פירעון של תאגידים ייוותרו בניהולו של בית המשפט המחוזי.
נוסף על כך, החלקים המינהליים של הליכי חדלות הפירעון יועברו לניהול בפני כונס הנכסים הרשמי או בשמו החדש – "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (להלן: "הממונה").
כך, הממונה יהיה אחראי לניהולם השוטף של ההליכים ואילו הכרעות בסכסוכים שהן הכרעות שיפוטיות בעיקרן, יהיו בסמכותו של בית משפט השלום (הוראות חלק ו´ לחוק).
לצד השינוי בסמכות העניינית ביחס להליכי חדלות פירעון של יחידים, נקבע שהליכי חדלות פירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך (עד 150,000 שקלים חדשים), יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל חלף העברתם לבית משפט השלום (ס´ 103ב´ לחוק). בעניין חייבים אלו, יחליף רשם ההוצאה לפועל הן את בית משפט השלום והן את הממונה, והוא ינהל באופן מלא את הליכי חדלות הפירעון (הוראות פרק י"ב לחוק).
החלק השני של החוק עוסק בניהול הליכי חדלות פירעון של חייב שהוא תאגיד. החידוש העיקרי בחלק זה הוא בקביעת נקודת פתיחה משותפת להליכי שיקום ולהליכי פירוק. בניגוד למצב כיום, אופן פתיחת ההליכים לא יקבע עוד את תוכנו של משטר חדלות הפירעון שיחול על החייב. על פי המוצע בחוק, בקשה לפתיחת הליכים תוגש באופן אחיד. בית המשפט יכריע אם התאגיד חדל פירעון ורק לאחר מכן יקבל הכרעה לגבי מסלול הטיפול בתאגיד (ס´ 18 לחוק).
חידוש מרכזי נוסף בהליכי חדלות פירעון של יחידים, הוא מבנה ההליכים.
על פי המוצע, יחולק הליך חדלות הפירעון של יחיד לשתי תקופות. התקופה הראשונה היא תקופת בדיקה, שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת ההליכים ובמהלכה יינתן עיכוב הליכים משפטיים נגד היחיד (סע´ 117, 144, 154 לחוק).
עם תום תקופת הבדיקה, תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה יופטר היחיד מחובותיו (למעט חובות שאינם ברי הפטר למשל, חוב בגין מזונות, קנס פלילי וכו´).
תכנית השיקום (ס´ 161 לחוק) תכלול הוראות בדבר ניהול נכסיו של היחיד ומימושם, התשלומים העתיים שעליו לשלם והוראות לעניין הפעלת עסקו. במסגרת תכנית השיקום יהיה ניתן לקבוע כי על היחיד להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית.
מדברי ההסבר של החוק עולה כי אחת מתכליותיו העיקריות של החוק היא להביא להגדלת הצדק החלוקתי בחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים. מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים, שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה.
החידוש העיקרי בהקשר זה הינו בפרק ה´ לחוק שכותרתו חלוקת נכסי קופת הנשייה ובכללו סימן ב´ הקובע סדר פירעון מנכסי קופת הנשייה ומבטל את הרוב המכריע של החובות בדין קדימה. זאת מתוך רצון לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים בכללים בקופת הנשייה. חלק גדול מהחובות שחל עליהם היום דין קדימה הם חובות מס למדינה, ובחוק נקבע שיש לבטל את דין הקדימה על חובות אלה. עם זאת, להותיר בדין קדימה חובות שמקורם בניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי. משום שכספים אלה אינם שייכים לחייב (המנכה) והוא משמש רק צינור להעברתם לרשויות.
ס´ 234 לחוק מותיר את דין הקדימה לגבי שכר עובדים ופיצויי פיטורין (עד לתקרה הקבועה הדין), כמו גם חובות לרשויות המס.ס´ 234(א)(5) מותיר בדין קדימה חובות מס שהגיע מועד פירעונם ורשות המסים פרסה לחייב את תשלומם. הסדר זה נועד להתמודד עם החשש שרשות המסים תימנע מלפרוס חובות מס לאחר ביטול דין הקדימה ובכך תיפגע יכולתם של חייבים לפרוס את חובות המס שלהם ולצלוח משברים כלכליים זמניים.
נוסף על כך, ס´ 244 לחוק מגביל את כוחם של בעלי "שעבוד צף" (שעבוד בעל דרגה נחותה משעבוד ספציפי וחל על המלאי הקיים במועד התגבשותו בלבד), וקובע כי אלה יוכלו להיפרע את חובם רק לסכום השווה ל-75% משווי הנכסים הכפופים לשעבוד הצף.
תכליתו של סעיף זה היא קידום עקרון השוויון בין הנושים וחלוקה מאוזנת יותר של נכסי החברה או היחיד, גם לטובת הנושים שאינם מחזיקים בבטחונות או בטוחות כלשהן.
התכלית מהווה גם מהלך משלים לביטול החובות בדין קדימה כיוון שביטולם של החובות בדין קדימה בלא מהלך זה עלול היה להביא להגדלת החלק המגיע לבעלי השעבוד הצף בלבד, בלי לשפר את מצבם של הנושים הכללים. זאת משום שבעל השעבוד צף קודם לנושים הכלליים בסדר הפירעון, ועל כן הוא היה קודם להם גם לגבי חלק הנשייה ש"השתחרר" בעקבות צמצום דין הקדימה. כדי למנוע זאת, מוצע לצמצם גם את היקף הנכסים שמהם יכול להיפרע בעל שעבוד צף וכך ליצור מעין צינור להעברת החובות שלגביהם בוטל דין הקדימה לנושים הכללים.
חידוש נוסף בחוק הינו בסעיף 288 לחוק המטיל חובת אחריות דירקטורים ומנכ"לים בתאגיד לצמצם היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות פירעון שאם לא כן, יישאו אלה באחריות כלפי התאגיד או בעל התפקיד שימונה, לנזקים שנגרמו בשל כך.
סיכום השינויים המהותיים בחוק חדלות פירעון
ניתן לראות כי רוח חוק חדלות הפירעון החדש מתמקדת בהליכי שיקום חייבים וחברות, ובין היתר קובעת מנגנונים ברורים למתן הפטר מחובות ליחידים ותשתית לקידום הסדרי חוב מוקדמים בחברות. עוד נקבע כי ההליכים של בעלי חוב הקטן מ-150 אלפי ש"ח יתנהלו מול רשם ההוצאה לפועל ולא בבית משפט המחוזי כיום.יתרה מזו, שינוי מעמד הנושים בעלי דין קדימה לטובת הנושים הרגילים, יעניק "ביטחון" מסוים לנושים אלו לקבל את חלקם בהליכי חדלות פירעון, מקום בו לרוב מרבית נכסי החברה חולקו בין הנושים המובטחים לנושים שבדין קדימה בלבד.
