מושגי יסוד

נושה בדין קדימה– בהתאם לדין הקיים כיום (עד לכניסת חוק חדלות פירעון החדש לתוקף), קיימים מס´ רכיבי חוב שהם בעלי קדימות לתשלום ("דין קדימה") כדלקמן;

עם כניסת התאגיד או היחיד להליכי חדלות פירעון, ממנה בית המשפט המוסמך (לבקשת נושה, הכונס הרשמי או גורם אחר) בעל תפקיד שיהיה אמון על נכסי החברה או היחיד (לפי העניין) ומטרתו, להשיא תשואה מקסימלית עבור כלל נושי היחיד או החברה.

בעל התפקיד למעשה משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט ולעיתים ניתנות לו סמכויות חקירה נרחבות, בין אם במטרה להבריא חברה שבקשיים (באמצעות גיבוש מצבת חובות והסדר נושים) ובין אם בתפקידו כמנהל מיוחד או מפרק בהליכי פשיטת רגל ופירוק, כי אז יהיה בעל התפקיד אמון על מימוש נכסי החברה וחלוקתם בהתאם לסדרי הנשיה הקבועים בדין.

הסדר נושים הוא תוצאתו של הליך חדלות פירעון במסלול של שיקום והבראה. הסדר נושים יכול שיושג ללא הליך הקפאת הליכים או לאחריו.

בהסדר נושים לוקחים חלק כל נושי החברה, בהתאם לסיווגם ולקדימות נשייתם, הקבועים בדין. לצורך אישור הסדר נושים, יש להשיג רוב של כל אחת מקבוצות הנושים בהתאם לגודל נשייתם וסיווגה. (נושים מובטחים/ נושים בדין קדימה/ נושים "רגילים").

לשם ניהול ההליך וגיבוש הסדר נושים ממנה ביהמ"ש בעל תפקיד שאמון על כינוס אסיפות הנושים ומתן דיווחים מתאימים.

פירוק חברה הוא הליך למימוש נכסי החברה וחיסולה, מתוך מטרה למקסם את נכסיה לטובת כלל נושיה וצמצום נזקם.

לעיתים, פירוק חברה ייעשה רק בצורה "פרוצדורלית" בעוד שפעילות החברה תיוותר למכירה לצדדים שלישיים תוך מתן המשכיות להעסקת עובדיה.

בקשה לפירוק חברה ננקטת לרוב על-ידי נושה של החברה, אשר מטרתו בראש ובראשונה, למנוע מהחברה ומהעומד בראשה לבצע פעולות פסולות כגון העדפת נושים, הברחת נכסים ושחיקת ערכה באופן מוחלט.

לשם נקיטת פעולות מידיות, פעמים רבות תוגש בקשה למינוי מפרק זמני יחד עם הבקשה לפירוק החברה.

בית המשפט שוקל בקשות אלו תוך בחינת חומרת המצב וההצדקה למתן סעד דרסטי, ולרוב ייעתר לבקשת הנושה מקום שבו הצביע על חדלות פירעון מובהקת וחשש ממשי להגדלת הנזקים המצטברים.

לשם ניהול הליך פירוק ממנה ביהמ"ש בעל תפקיד המקבל לידיו את סמכויות החברה ורשאי לפעול לפי שיקול דעתו למיקסום נכסיה ולצמצום הנזקים לנושים.

הקפאת הליכים הוא הליך הננקט בדרך כלל ביוזמת החברה, הפונה לבית המשפט בבקשה לקבל הגנה מיידית מנושיה, במטרה למקסם את יכולותיה לשקם את עצמה ולפרוע את חובותיה באופן המיטבי.

בית המשפט ייעתר לבקשת חברה להקפאת הליכים באם ישוכנע כי ישנה ייתכנות כלכלית לחברה וישנם מקורות למימון הפעלתה מבלי שתהא גרעונית בתקופת הקפאת ההליכים. משמעות הדבר, שמיום צו הקפאת ההליכים- מעוכבים כל הליכי הגבייה והחזרי החובות והחברה מתקיימת מתוך פעילותה.

לשם ניהול ההליך וגיבוש הסדר נושים ממנה ביהמ"ש בעל תפקיד שמקבל לידיו את כל סמכויות החברה. הליך זה אורך מס' חודשים ומטעמים מוצדקים יכול ביהמ"ש להיעתר להארכתו מעת לעת..

הדין בישראל מעניק מס' הגנות לנשים מועסקות, בכל הקשור לנסיבות  פיטורין הקשורות להריון, חופשת לידה, טיפולי פוריות וכו'. לא אחת, נשים המועסקות בחברות  בקשיים, נאלצות להתמודד עם פיטורין מיידים בשל כניסת התאגיד המעסיק או היחיד (לפי העניין) להליכי חדלות פירעון.

בשנים האחרונות  משרדנו טיפל מס' רב של פעמים בעובדות החוסות תחת חוק הגנת נשים  ואפשר להביא את העובדת למצב מאוזן בין הזכויות העומדות לה בדין לבין סיום העסקתה הפתאומי, כתוצאה מקריסת מקום עבודתה.

תביעת חוב המוגשת  לבדיקתו של בעל התפקיד בהליכי חדלות פירעון.

על הכרעת בעל התפקיד ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום ממועד קבלת ההכרעה ונימוקיה. 

תביעת חוב בקופות גמל וקרן השתלמות: לרוב, בהליכי חדלות פירעון קורה לא אחת שמעסיק מנכה סכומי פנסיה וגמל או קה"ש מהעובדים ולא מעבירם לקופה הרלוונטית. במצב כזה, חלה חובה על קופת הפנסיה/גמל/קה"ש להגיש תביעת חוב לבעל התפקיד שמונה, כאשר גם בגין רכיבים אלו, מבטח המוסד לביטוח  לאומי בגמלה שנכון למועד 01.01.2019 עומדת ע"ס 17,556 ₪.

יודגש, כי ככל ולעובד לא נפתחה קרן פנסיה ע"י המעסיק, אזי במקרים אלו זכאי העובד לתבוע את הרכיב הפנסיוני שנוכה משכרו ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, במסגרת תביעת  החוב האישית של העובד.